פסק-דין בתיק ב"ל 37159-11-12

זוהי תביעה לביטול חוב לנתבע על סך 7,044 ש"ח בגין קבלת דמי אבטלה.

להלן עובדות המקרה:

1.         התובעת עבדה כשכירה במשרה חלקית בחנות לבגדים בשם "בייג'ה פלור", הנמצאת במרכז המסחרי בקרית טבעון (להלן: "החנות"), מיום 1/9/06 ועד ליום 30/6/09, מועד בו פוטרה מעבודתה.

2.         התובעת הגישה תביעה לנתבע, לקבלת דמי אבטלה, ביום 16/8/09, כאשר התאריך הקובע הינו 1/8/09.

3.         תביעת התובעת אושרה על ידי הנתבע והנתבע שילם לתובעת דמי אבטלה לתקופה מחודש 8/09 ועד 3/10, בגין 175 ימי זכאות לדמי אבטלה.

4.         דמי האבטלה ששולמו לתובעת היו בהסתמך על הכנסתה כעובדת שכירה בחנות בלבד, לפי שכר יומי של 105.3 ש"ח, ממנו חושבו דמי האבטלה בסך          84.24 ש"ח ליום.

5.         השכר ברוטו של התובעת בחודש 6/09 היה בסך 2,245 ש"ח, בחודש 5/09 בסך של 1,760 ש"ח ובחודש 4/09 בסך 2,006 ש"ח.

6.         עובר לפיטוריה עבדה התובעת, הן כעובדת שכירה והן כעובדת עצמאית בהילינג, אך בעת הגשת התביעה לדמי אבטלה לא היו לתובעת הכנסות מעבודתה בהילינג.

7.         בשנת 2011 התקבלו אצל הנתבע שומות סופיות הנוגעות להכנסות התובעת לשנים 2009 ו-2010.

8.         עם קבלת העדכון אודות ההכנסות של התובעת מעבודתה בהילינג בתקופות האבטלה מתברר, כי בשנת 2009 הכנסות התובעת היו בסך של 28,652 ש"ח מעבודתה הנ"ל ובשנת 2010 הגיעו לסך של 54,779 ש"ח (ראה מסמך נ/2).

9.         על כן הודיע הנתבע לתובעת ביום 8/11/11, כי בגין קבלת דמי אבטלה בשנת 2009 נוצר לה חוב בסך של 2,3877.66 ש"ח ובגין שנת 2010 נוצר חוב בסך של 4,411 ש"ח, סך הכל החוב עומד על סך של 7,132 ש"ח.

            מכאן התביעה לבית הדין.

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:

10.       רק עובד שכיר אשר מעבידו משלם עבורו דמי ביטוח לנתבע זכאי לדמי אבטלה מהנתבע, כי הוא מבוטח בביטוח אבטלה לפי פרק ז' סעיף 158(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

11.       עובד עצמאי העוסק במשלח ידו אינו מבוטח כלל בביטוח אבטלה ואינו זכאי לדמי אבטלה.

12.       בחישוב דמי האבטלה ליום לעובד שכיר שהפך להיות מובטל, עורך הנתבע חישוב לפי השכר היומי הממוצע של 75 הימים האחרונים בהם עבד המבוטח לפני שהפך למובטל ושבעדם שולמו עבורו דמי ביטוח אבטלה לנתבע לפני התאריך הקובע וזאת על פי סעיף 170(א) לחוק.

13.       במקרה הנוכחי, הנתבע חישב את זכאות התובעת לדמי אבטלה לפי הכנסתה של התובעת כשכירה ב-75 הימים עובר לתאריך 1/8/09. לכן נקבע, כי השכר הממוצע של התובעת הינו 105.3 ש"ח ליום שממנו חושבו דמי אבטלה בסך  84.24 ש"ח, וזאת בהתאם להוראות סעיפים 167 ו-170(א) לחוק.

14.       לאחר שהתברר לנתבע, כי לתובעת היתה הכנסה ממשלח ידה מעבודתה כעובדת עצמאית בהילינג בתקופת האבטלה, הוא פעל על פי סעיף 176(א) לחוק וניכה מדמי האבטלה שחושבו לתובעת מעבודתה כשכירה בתקופת האבטלה. הנתבע ניכה את ההכנסה הממוצעת היומית מעיסוקה כעובדת עצמאית והדבר יצר חוב לתובעת, שהיא חייבת להחזירו לנתבע, בגין קבלת גמלת יתר בעבור אותה תקופה.

15.       התובעת טוענת, כי חישוב דמי האבטלה ששולמו לה נעשה רק על בסיס ההכנסה שהיתה לה כשכירה בלבד ולא נלקחה בחשבון ההכנסה שהיתה לה כעצמאית.